איך האניפלציה משפיעה על הכסף שלנו?

למה בתקופה האחרונה כולם מדברים על אינפלציה? מדברים עליה כאילו זה דבר רע. והאם צריך, או אפשר לעשות משהו כדי להתגונן מפניה ?

 אז קודם כל מה זו אינפלציה ומה היא עושה לנו

 בשונה מירידות בשוק ההון ותנודתיות גבוהה, האינפלציה לא מופיעה בחשבונות הבנק או בתיק ההשקעות שלנו. האינפלציה מופיעה בעיקר בתחנת הדלק ובמכולת. אז אנחנו מרגישים אותה יופי בכיס שלנו. 

היא גוזלת מאיתנו את כוח הקנייה שלנו. זה אומר, שאם עד היום קנינו את אותו סל מוצרים בסופר באופן קבוע ב600שח לשבוע, מעתה הוא יעלה לנו כ700שח וימשיך לעלות. כך שבמקרה הטוב נעמוד בזה ובמקרה הפחות טוב, ניאלץ לוותר על חלק מהמוצרים, או על רכישות אחרות בחיים אליהם התרגלנו ובכך תיפגע, רמת החיים שלנו.

 אינפלציה מכונה לעתים קרובות המס השקט של הפרישה – כיוון שהיא פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות ובאלו שאין באפשרותם לייצר הכנסות מעבודה. 

האינפלציה נגרמת מהיצע וביקוש . כשיש היצע מוגבל וביקוש גבוה אז מחירים עולים. אנחנו רואים את זה קורה כבר בתקופה האחרונה, עם גל עליות מחירים בכל מקום, בעיקר אנו מרגישים בקניות בסופר.

 תופעה מוכרת בעת אינפלציה היא  שאנחנו חוששים שהמחירים ימשיכו לעלות ואז אנו רוצים למהר ולבצע את הרכישות שלנו, מה שמאיץ עוד יותר את קצב האינפלציה.

 למרות שזה מתסכל לראות את כוח הקנייה שלנו נשחק כל כך מהר, אולי ינחם אתכם לדעת שיש דברים גרועים יותר שיכולים לקרות. אחותה המכוערת של האינפלציה – דיפלציה – וזו ככל שהיא מכוערת יותר, כך היא תהיה בעיה גדולה יותר עבור הכלכלה. 

ויש עוד אחות – סטגפלציה, שהיא סוג של אינפלציה המתרחשת כאשר המחירים עולים אך הכלכלה מאטה ויש אבטלה גבוהה.

למרבה המזל, כרגע יש לנו את ההיפך. מכיוון שמעסיקים מתקשים למצוא עובדים. למרות שלא נעים שכוח הקנייה שלנו נשחק, התרחישים האחרים יכולים להיות גרועים הרבה יותר.

 קצת היסטוריה  

במהלך 10 השנים האחרונות, הייתה לנו אינפלציה נמוכה שהסתכמה בממוצע של כ-2%. כאשר משווים את הממוצע הזה לעליה של 6% רק בשנה האחרונה, אפשר להבין את הדאגה שבאוויר.

 אחת הדרכים שלנו לנבא את העתיד היא התבוננות לעבר. בשנות ה-70, ארה"ב חוותה כמה משיעורי האינפלציה הממושכים הגבוהים ביותר, אשר נקטעו על ידי הזעזוע באספקת הנפט. 

במדינתנו הקטנה, ידענו מספר פעמים אינפלציה שהתהוו בעיקר בשעות מלחמה. האינפלציה הגדולה הראשונה הייתה מעט אחרי מלחמת לבנון הראשונה 1982, שמעבר למחיר בחיי האדם, גבתה הוצאות גדולות למדינה ובשנת 1983 הצטרף לחגיגה משבר נוסף – התמוטטות הבורסה שהובילה לעוני חסר תקדים בתולדות המדינה. יש שייזכרו זאת כמשבר הבנקים הגדול. 

החדשות הרעות הן שמחירים גבוהים הם לרוב מובילים למחירים גבוהים יותר. החדשות הטובות הן – שיש לנו מה לעשות כדי להתגונן.

 אז אחרי כל ה"כיף" מה עלינו לעשות כדי שלא לפשוט רגל

מי שחושב שהוא לא משקיע בבורסה – טועה בגדול. מרבית החסכונות שלנו מושקעים בשוק ההון. ומי שחושב שהוא לא יכול לשנות, טועה שוב!! אז קודם כל נדאג לברר כיצד מנוהלים החסכונות הפנסיונים שלנו, על אחת כמה וכמה תיקי ההשקעות.

 תיק מגוון עם מניות גלובליות הוא דרך אחת להתגונן מפני אינפלציה ולשמור על כוח קנייה בהמשך הדרך. עלינו גם להגביל את כמות הכסף שאנו שומרים במזומן, למעט צורכי משיכה במהלך 2-3 השנים הבאות.

 נדל"ן, סחורות, ואפילו מטבעות דיגיטליים, הם סוגי נכסים אלטרנטיביים המגנים לעתים קרובות מפני אינפלציה. כל אחד מאלה יכול להתמודד עם סיכונים משתנים של חוסר נזילות, ספקולציות ותנודתיות.

 והכי הכי חשוב, מה שתחליטו, או שלא תחליטו לעשות, אל תיתן לתקשורת להכתיב את ההחלטות הפיננסיות שלכם. הכי חשוב שתהיה לכם תכנית ולהיצמד אליה אם אין לך תוכנית פיננסית, כזו שתגן עליכם מפני אחיות מכוערות, או כל מיני הפתעות לא רצויות.

 אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לסייע לכם, כדי שתמשיכו לחיות בשיא.

 ירון בן עמי – מתכנן פיננסי מוסמך CFP                                                          מנהל תחום תכנון פרישה – קבוצת השיא