האם גם אתם נמנים על הדור החדש של הפורשים?
הפורשים החדשים...
מי הם הפורשים החדשים?
כמו כל דבר שמתפתח, גדל פה דור חדש של פורשים דור שמבין שהחיים ממשיכים לאחר הפרישה מהעבודה.
דורות של מבוגרים שהיו חיים תפיסתית עד גיל הפרישה, אט אט נכחדים מעל פני השטח. הורים שהיו חיים, עובדים וחוסכים, "רק בשביל הילדים" ואומרים "בשביל מי אני חי", משנים גישה, מתוך הבנה שגם הם צריכים להמשיך לחיות ולחיות טוב.
בשנים האחרונות אני שומע יותר ויותר קולות של אנשי הגיל השלישי ששמים את סדרי העדיפות שלהם על השולחן כחלק מהסימפטומים של התארכות תוחלת החיים.
אנשי הגיל השלישי משתנים אבולוציונית, בדיוק כפי שהצעירים של היום הם לא הצעירים של פעם. גם הפורשים של היום הם פורשים אחרים, משודרגים יותר.
ראשית, הם צעירים יותר מדורות קודמים, משוחררים יותר, לרוב בריאים יותר, הרבה יותר טכנולוגיים.
הדבר היחיד שלא השתנה על פני כל הדורות, אבולוציונית, או לא – הוא היעדר תכנון מוסדר וקבוע. בכל הגילאים, עדיין מעט מאוד אנשים (אחוזים בודדים באוכלוסיה הישראלית) מתכננים את חיי התא המשפחתי, בעיקר לא מתכננים את העתיד.פשוט כי אנשים חיים את החיים והחיים חזקים. ומכיוון שהחיים חזקים וקורים, אין לנו זמן להתעסק עם זה באופן תמידי ומתמשך.
אם אדרג בסדרי העדיפויות את הדברים החשובים בחיים, אזי אין ספק ש"קודם כל הבריאות" ופעם שניה - אין ספק, שאחרי הבריאות מגיע הכסף...
לגבי הבריאות בראש, אז נראה כי שם התובנה והמודעות כמעט בשיאה. אנשים מקפידים יותר על מעקב רפואי, עושים יותר ספורט, רפואה מונעת ועוד. אך עדיין חלק לא מבוטל מהאנשים, לא מתעורר עד שלא קורה "משהו".
אך כשעוברים למספר 2 ברשימה, המצב עגום מאוד, יש מודעות, אך אין תובנה.
אז כן, קיימת קצת יותר מודעות לנושא הפיננסי, פנסיוני כמו קצת יותר ידע בכל דבר. אך ממש לא מספק. מה שהופך את גיל הפרישה, התקופה בה כבר אין מקורות העסקה, אין תמיכה מההורים, רק הישענות על החסכונות שנצברו עד כה, לעיתים קרובות למלחמת הישרדות... אולם המציאות ממש לא חייבת להיות כך.
על הפתרונות ועל עוד תובנות נדבר בפוסט הבא...
